#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבה אמר דמקצת תקיעה קודם עלות השחר ומקצת אחר עלות השחר לא יצא. מקצת בבור ומקצת חוץ לבור יצא. מה הבאור והחילוק לס&quot;ד ומסקנא? ומה החידוש למסקנא?	לס&quot;ד שמע סוף תקיעה בלא התחלה או התחלה בלא סוף יצא. ושאני עלות השחר דאין כל התקיעה בחיובא. [דאילו בתוקע לבור היא תקיעת חיוב לעומדים בבור].</p><p dir='rtl'>למסקנא הוכיחו ממתני' דבור ודות דראש בלא סוף לא יצא. אלא רבה איירי בתוקע ועולה מן הבור. וקמ&quot;ל דלא חיישינן שיעלה ראשו לפני השופר.	<br/>ראש השנה דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתוקע בשופר של עולה ושל שלמים, לרב יהודה, ולס&quot;ד דרבא, ולמסקנא? ומ&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ומה הציור בשופר של עולה? (רש&quot;י).	רב יהודה אמר דיצא בשל עולה דע&quot;י המעילה יצא לחולין. ובשל שלמים לא, דאין בהם מעילה.</p><p dir='rtl'>רבא אמר תחילה דאף בעולה לא יצא, דהמעילה היא אחר התקיעה, ובשעת תקיעה לא יצא לחולין.</p><p dir='rtl'>ולבסוף אמר דבשניהם יצא, דמצוות לאו להנות ניתנו.</p><p dir='rtl'>ושל עולה איירי שנתלש מחיים, דאל&quot;כ אין בו מעילה דנעשה של הכהנים. (רש&quot;י).	<br/>ראש השנה דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין תקיעה בשופר של ע&quot;ז ושל עיר הנידחת לכתחילה ובדיעבד?	של ע&quot;ז - לכתחילה לא יתקע, ובדיעבד יצא. דמצוות לאו להנות ניתנו.</p><p dir='rtl'>של עיר הנידחת - בדיעבד נמי לא יצא. דלשריפה קאי וכתותי מכתת שיעוריה.	<br/>ראש השנה דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מודר הנאה מחבירו או משופר האם תוקע לו?</p><p dir='rtl'>המודר מחבירו וממעיין האם מזה עליו וטובלים בו?	שופר - כן, דמצוות לאו להנות ניתנו.</p><p dir='rtl'>מעיין והזאה - רק בימות הגשמים ולא בימות החמה.	<br/>ראש השנה דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר שמואל כפאוהו ואכל מצה יצא.</p><p dir='rtl'>כפאוהו מאן? ומה ההכרח?</p><p dir='rtl'>ומה למד מזה רבא? ומה החידוש בדבריו?	"אין לומר כפאו שד, דזימנין שוטה אם אכל בזמן שהיה שוטה לא יצא.<p></p><p dir=""rtl"">אלא כפאוהו פרסיים.</p><p dir=""rtl"">ולמד רבא דהתוקע לשיר יצא.</p><p dir=""rtl"">וקמ""ל רבא דלא רק כאן דנהנה וחייב אף במתעסק, אלא אף בתוקע לשיר יצא. דמצוות א""צ כוונה.</p>"	<br/>ראש השנה דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך נתפרשו הדינים דלהלן למ&quot;ד מצוות א&quot;צ כוונה:</p><p dir='rtl'>היה קורא בתורה אם כיון ליבו יצא ואם לאו לא יצא?</p><p dir='rtl'>שמע קול שופר או מגילה אם כיון ליבו יצא?</p><p dir='rtl'>אם לא נתכוון משמיע לא יצא?	שיתכוון לקרות, דאיירי בקורא להגיה דאינו קורא בהכרח הכל.</p><p dir='rtl'>שיתכוון לשמוע, דלא יהיה קול חמור בעלמא.</p><p dir='rtl'>שיתכוון להשמיע, ולא מנבח נבוחי שלא יהיה בתקיעות כשיעור.	<br/>ראש השנה דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקשו לרבא דמצוות א&quot;צ כוונה, דא&quot;כ הישן בשמיני בסוכה ילקה.</p><p dir='rtl'>מה תירצו בתחילה?</p><p dir='rtl'>ומה תירץ רבא בס&quot;ד? ומה הקשו ע&quot;ז?</p><p dir='rtl'>ומה במסקנא?	"תירצו דשלא בזמנו אינו עובר.<p></p><p dir=""rtl"">ורבא תירץ דלעבור בעי כוונה. והקשו ממתנות בכור דעובר בלא כוונה.</p><p dir=""rtl"">אלא לעבור שלא בזמנו בעי כוונה.</p>"	<br/>ראש השנה דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרו דאין בל תוסיף שלא בזמנן.</p><p dir='rtl'>מהיכן הקשה רב שמן בר אבא? ומה תירצה הגמ'?</p><p dir='rtl'>ומהיכן אמרו שהיה לרב שמן שלא סבר תירוץ זה להקשות?</p><p dir='rtl'>ומה ביארו מדוע לא הקשה משם?	מברכת כהנים שאף מוסיף ברכה לוקה. ותירצו דשאני התם דאי מתרמי ליה ציבורא אחרינא חייב לברך, ומקרי זמנו.</p><p dir='rtl'>ואמרו שהיה לו להקשות מהא דאמר רב יהושע דחייבי ד' שנתערבו בחייבי מתנה אחת אם יתן ד' יעבור בבל תוסיף אף שעברה מצוות בכור זה. וע&quot;כ משום דמתרמי ליה אחרינא.</p><p dir='rtl'>ורב שמן ס&quot;ל דבבכור הוא חייב לזרוק אם יבוא בכור אחר, ולברך אינו חייב.	<br/>ראש השנה דף כח		
